פסק-דין בתיק ו"ע 16298-10-10

בתיק זה נהגה הועדה לפנים משורת הדין, באופן חריג שאין בו כדי ללמד על הכלל.

על פי פסק הדין בענין ג'וליה טייר, שניתן באפריל 2010, ובעקבותיו החילה המשיבה מדיניות כללית על יוצאי לוב, ניתנה לאלה הבחירה בין בירור פרטני של עניינם שסופו יכול שיהיה הכרה בעילת נרדפות או שלילתה של הכרה כזו, לבין ויתור על הבירור הפרטני וקבלתם של תגמולים מאפריל 2010.

ככלל, והדבר מובהר היטב לעוררים, אין הכוונה להתנהל בשני מסלולים מקבילים שמביניהם זה אשר בו תצלח הדרך, הוא שיתקבל כהכרעה לסופו של ההליך.

כל הרעיון מאחורי המדיניות המנהלית היה לחסוך קיומם של דיוני הוכחות ממושכים כמו זה שהתקיים היום בפני הועדה.

יחד עם זה, הועדה נותנת את דעתה לתוצאה הקשה שעלולה להיות במקרה בו ידחה הערר והכוונה היא, לא לכך שלא תוכר נרדפות במקום שבו היא צריכה להיות מוכרת אלא שישללו תגמולים שאחרת היו משתלמים.

בעניינה של העוררת דנן, כבר החלה המשיבה בהליך שסופו הכרה בעוררת על פי החלטה מנהלית. דומה כי יש יותר מיסוד למסקנה, אף כי הועדה אינה מכריעה בשאלה זו, כי העוררת עצמה ביקשה לא מכבר להיות מוכרת על פי ההחלטה המנהלית.

בנסיבות חריגות ומיוחדות אלו, אנו פועלים כפי שפעלנו.

רשמנו לפנינו את הודעת המשיבה שאותה יש לברך על גמישותה ועל ענייניותה.

הערר נמחק.

<#8#>

ניתן והודע היום א' אב תשע"א, 01/08/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: טובה לוי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: